פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בעשור האחרון של המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18. מנעד הצלילים של הפסנתר הוא הגדול ביותר מבין כל כלי הנגינה (מלבד הנבל), ומתפרש על מעל שבע אוקטבות. רוב הפסנתרים בעלי 88 קלידים, ומגיעים עד לה נמוך (במפתח פה, אוקטבה מתחת לשישה קווי עזר נוספים לחמשה) ועד דו גבוה (במפתח סול, שתי אוקטבות מעל ל-9 קווי עזר נוספים לחמשה).

הפסנתר משתתף בסוגי מוזיקה רבים מאוד. בין השאר לוקח הפסנתר חלק חשוב מאוד במוזיקה הקלאסית. רוב המלחינים הגדולים של התקופה הקלאסית, כגון מוצרט או לודוויג ואן בטהובן ניגנו בפסנתר, וכתבו עבורו. בתקופה הרומנטית: פרדריק שופן, רוברט שומן, פרנץ ליסט, יוהנס ברהמס, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ופליקס מנדלסון. עם הזמן, היצירות לפסנתר נהיו יותר ויותר מסובכות, ואפשר לראות את היצירות האלה אצל ליסט בעיקר, ועוד מלחינים לפסנתר בתקופה מאוחרת יותר. בנוסף, הפסנתר גם משמש כלי עזר למלחינים רבים, ומקל עליהם את ההלחנה; היות שבפסנתר ניתן לנגן צלילים רבים בו זמנית, מלחין הכותב לתזמורת, יכול לנגן חלק ניכר מן התזמור באמצעות מקלדת הפסנתר, וכך לדמות את התוצאה הסופית. עקב כך, מלחינים רבים נעזרים בפסנתר בכתיבתם, ורבות היצירות שנכתבו במקור לפסנתר או עובדו לנגינה בו לאחר מכן.

במאה העשרים השתלב הפסנתר גם במוזיקה הקלה. בג'אז מספק הפסנתר בדרך כלל את ההרמוניה, ככלי מלווה, וכסולן. בהרכבים מסוימים, כמו למשל שלישיית ג'אז, משמש הפסנתר ככלי מוביל.

קטע פסנתר http://www.youtube.com/watch?v=ifKKlhYF53w