כלי ההקשה הם חלק בלתי נפרד מן התזמורת הסימפונית. אמנם הם הכלים המנגנים הכי פחות במהלך היצירה, אך כשהם מנגנים הם חשובים ביותר. ישנם מספר סוגי כלי הקשה שנוהגים לנגן איתם בתזמורת הסימפונית: מצלתיים, טימפאני, קסילופון, מערכת תופים (סט), שליש, טמבורין (תוף מרים ועוד. בכל תזמורת סימפונית, ישנם מספר אנשים שמנגנם על מגוון כלי ההקשה, ולעתים נגן אחד נאלץ לעבור או לנגן בו זמנית על מספר כלי הקשה. סקציה זו ממוקמת מאחורי כל התזמורת, בדרך-כלל בצד שמאל של הבמה.
כשהמלחין כותב לאחד מכלי ההקשה הוא מציין את שם כלי ההקשה או את הקיצור שלו (למשל תוף צעידה יסומן באותיות: S.D) לעתים על אותו התפקיד (הפארט) יש מספר כלי הקשה. כשהמלחין כותב לטימפני, הוא רושם בפרטיטורה איזה סוג של טימפני הוא רוצה, בדרך-כלל יש שניים או שלושה סוגים של טימפני שהמלחין רוצה ליצירה, בהתאם לסולם היצירה. בדרך-כלל מכניסים את כלי ההקשה מתי שרוצים "דופק" ביצירה, בדרך-כלל בקטעים חזקים ועוצמתיים, וגם בפתיחות של יצירות. 
 

יצירה לפסנתר וקסילופון www.youtube.com/watch